עור אקזוטי והחוק: הסבר פשוט על אמנת CITES

CITES, האמנה לסחר בינלאומי במינים של חיות וצמחי בר הנתונים בסכנת הכחדה, היא אמנה בינלאומית שנחתמה ב-1973 ונכנסה לתוקף ב-1975. יותר מ-180 מדינות חברות בה, וישראל הצטרפה ב-1980. מטרתה פשוטה: לוודא שסחר בינלאומי בחיות וצמחי בר, ובמוצרים העשויים מהם, אינו מאיים על הישרדותם.

CITES אינה איסור גורף. זוהי מערכת של היתרים. המינים שהיא מכסה רשומים בשלושה נספחים, לפי רמת ההגנה שהם דורשים:

• נספח I: מינים המאוימים בסכנת הכחדה. סחר מסחרי בחיות בר אסור.
• נספח II: מינים שאינם בהכרח מאוימים כיום, אך יש לפקח על הסחר בהם. סחר מותר עם היתרי יצוא.
• נספח III: מינים המוגנים על ידי מדינה מסוימת, המבקשת ממדינות אחרות לסייע בפיקוח על הסחר בהם.

כל מיני התנינים רשומים תחת CITES. עורות לתעשיית העור מגיעים מתנינים שגודלו בחוות או תחת תוכניות מנוהלות, וכל עור תנין הנסחר בין מדינות חייב לשאת תג ממוספר וחד-פעמי, כך שניתן לאתר את מקורו.

פיתונים רשומים בנספח II. ניתן לסחור בעורותיהם בינלאומית רק עם היתר יצוא, הניתן כאשר רשויות המדינה המייצאת מאשרות שהעורות הושגו באופן חוקי ושהסחר לא יפגע באוכלוסיות הבר.

רוב עור התנין בעולם כיום מגיע מחוות. תנינים מורבים ומגודלים בשבי, כך שתעשיית העור אינה תלויה בחיות בר. מומחי שימור זוקפים לזכות הגידול המפוקח את סיועו בהתאוששות של כמה מיני תנינים: כאשר עורות חוקיים וניתנים למעקב זמינים, הציד הלא-חוקי מאבד מהכדאיות שלו, והסחר יכול לתמוך בהגנה על המין בטבע.

• תנין: רק מתנינים שגודלו בחוות, לעולם לא מהטבע.
• פיתון: ממקורות חוקיים ואחראיים תחת כללי CITES.
• האטלייה שלנו: אנו עובדים רק עם אטלייה מבוססים המתמחים בעורות אקזוטיים ורוכשים אותם בערוצים חוקיים.
• עור אמיתי בלבד: לעולם לא עור מאוכלוסיית בר מוגנת, ולעולם לא חיקויים הנמכרים כאמיתיים.

בין אם את קונה מאיתנו או מכל אחד אחר, כדאי לשאול כמה שאלות פשוטות. מאיפה מגיעים העורות? האם עור התנין גודל בחווה? האם הפיתון מגיע ממקור חוקי? מוכר בעל מוניטין יענה בבירור. והיזהרי מ"תנין אמיתי" במחיר שנראה טוב מכדי להיות אמיתי: זה בדרך כלל או עור פרה מוטבע או עור ממקור לא ידוע.